חרדת הטווח של רכב חשמלי

אנחנו לקראת רכישת רכב חשמלי, או הזמנו כבר רכב חשמלי ומחכים למסירה, או שכבר רכשנו אחד, לפחות בהתחלה, כולנו עסוקים בדבר אחד – הטעינה שלו, או במילים אחרות ״חרדת הטווח״.

אז כמה זמן לוקחת טעינה של רכב חשמלי?

כמה זמן לוקחת הטענת רכב חשמלי, מה הטווח האמיתי שלו (ולא נתוני המעבדה של היצרן), האם אוכל להתקין עמדת טעינה אצלי בחנייה (בהנחה שיש לי כזו, בטאבו), כמה עולה עמדת טעינה לטסלה, כמה עולה עמדת טעינה לBYD? וכמה עולה עמדת טעינה ל Geely? (אין הבדל), כמה עולה התקנת עמדת טעינה? מה אני נדרש לדעת לפני רכישת עמדת טעינה ומה ההבדל ביניהן,  היכן יש עמדת טעינה ציבורית לרכב חשמלי, מה נדרש כדי לטעון בה…

שאלות אלו ורבות אחרות מטרידות אותנו, לרוב, בלי סיבה אמיתית. אפשר להסיר את החשש, יש פתרונות רבים.

חרדת הטווח ונתוני המציאות שירגיעו אתכם

ראשית, בואו נפרק רגע את נושא חרדת הטווח דווקא דרך היום יום שלנו. נתייחס ראשית למי שיש לו חנייה פרטית בה ניתן להתקין עמדת טעינה לרכב חשמלי.

אורכה של מדינת ישראל בקצוות הוא כ-500 ק״מ ואילו רוחבה כ-100ק״מ, קטנה וצנועה.
טווח נסיעה ממוצע יומי שלנו עומד על כ -60 ק״מ ביום.
גם אם ניקח את הימים החריגים או את ״הנהגים המתמידים״ נגיע ל-100-150 ק״מ ליום (שוב, החריג).
הרכב החשמלי שלנו עומד בחנייה לצד עמדת הטעינה שלו לא פחות מ-10 שעות בלילה, לרוב אפילו 12 שעות ויותר.

ממוצע צריכה סטנדרטי של רכב חשמלי עומד על כ-1 קוט״ש (קילו וואט שעה) לכל 6 ק”מ.
60  ק”מ ממוצע יומי צורך כ10 קוט״ש מהסוללה.
מהירות טעינה של רכב חשמלי עומד על 11 קוט״ש (מרביתם המכריע).
כלומר, גם אם נטעין בחצי מהמהירות המקסימלית מסיבה כלשהי, עדיין נסיים טעינה תוך כשעתיים.

טעינת רכב חשמלי- דוגמה מחיי היומיום

בואו נניח והיה יום ארוך בדרכים ונהגנו 150 ק״מ- כלומר צרכנו מהסוללה 25 קוט״ש (צריכה של 1 קוט״ש ל-6 ק״מ בממוצע) , הרכב מגיע לחנייה ועדיין יסיים את הטעינה הרבה לפני הבוקר ב99% מהמקרים לפחות.
למעשה, דפוס הצריכה שלנו משתנה וכבר לא צריך לטעון (״לתדלק״) מתי שצריך, בדומה לדלק כאשר נגמר במיכל, אלא מתי שרוצים/אפשר/נוח.

אגב, התנהלות מאוד דומה לטלפון הנייד שלנו כי הרי אנחנו לא מתעוררים באמצע הלילה לבדוק שהסוללה הגיעה ל-100% ולא נעשה את זה גם עם הרכב, אז מה אכפת לנו כמה זמן לוקח לטעון?

אם חושבים שוב על השאלה כמה זמן אורכת טעינת רכב חשמלי, התשובה היא כמה שניות של חיבור עמדת הטעינה לשקע הטעינה ברכב, כל היתר תהליך רקע ואנחנו מגיעים בבוקר לסוללה טעונה במלואה.

נכון, לעיתים הרכב החשמלי שלנו יזדקק לטעינה מחוץ לבית כי הנסיעה מאוד ארוכה (אילת תל אביב), כי יש לנו יום עבודה עמוס בכבישים או אפילו כי שכחתי לחבר את עמדת הטעינה לרכב החשמלי שלי.

לא נורא, למה?

ראשית כי עמדות הטעינה האולטרה מהירות מתרבות בקצב מסחרר.
שנית, כי בניגוד לעמדת טעינה בבית אני לא צריך שהסוללה תיטען עד 100% אלא רק שתספק לי מספיק טווח כדי להגיע הביתה.

 

עם החדירה המואצת של כלי הרכב החשמליים בישראל הביקוש גובר גם בצד עמדת טעינה לרכב חשמלי. מגוון הרכבים הגדול לצד הכמות, מביא איתו גם מגוון רחב מאוד של ספקים שונים של עמדות טעינה לרכב חשמלי, ועוד יותר מזה – מגוון עצום של מוצגים ודגמים שונים של עמדות טעינה. איזו עמדה מטעינה מהר יותר, מה מתאים לרכב שלי, מה זה עמדת טעינה חכמה ומהי מנוהלת. שאלות אלה ועוד רבות מציפות אותנו, מנסה לעשות סדר.

 

סוגי טעינה לרכבים חשמליים:

• Mode 1 – שיטת טעינה פסולה בישראל. חיבור ישיר של תקע לשקע קיר סטנדרטי בצד אחד, ובצד השני חיבור לרכב ללא קופסת בקרה והגנה זו או אחרת.
• Mode 2 – בשמו האחר, ״טעינה ניידת״. מדובר בכבל אשר מתחבר לחשמל, לרוב באמצעות שקע כח, ומעביר חשמל לרכב תוך מעבר בקופסת בקרה אשר מווסתת את הזרם ומבצעת הגנות שונות נדרשות. חשוב להדגיש כי שימוש תדיר בשקע רגיל לקיר ולא שקע כח עלול להיות מסוכן ולגרום לשריפה, בנוסף לכך הוא מותר עד למגבלה של שעתיים על פי חוק.
• Mode 3- מדובר בעמדת טעינה AC אשר לה כבל מחובר קבוע או נתיק, ההתקנה של העמדה עצמה קבועה ומעוגנת.
• Mode 4 – טעינת DC אשר מתבצעת בעיקר במרחב הציבורי.

 

שלוש שיטות טעינה נפוצות לרכבים חשמליים:

• עמדת טעינה לא מנוהלת – מדובר בטעינה אשר מעבירה חשמל לרכב, זהו. אפס שליטה על העמדה, ללא תקשורת בכלל עם העמדה בשום אלמנט. ע״ע כסל Mode 2 למשל.
• עמדת טעינה חכמה – זוהי עמדה אשר ניתן להשתלט עליה באופן מקומי, לרוב על ידי BT וחיבור לאפליקציה, ולבצע בה כל מיני הגדרות מקומיות של תזמון טעינה, הגבלת זרם קבועה, שליפת היסטורית טעינה וכו.
• עמדת טעינה מנוהלת מרחוק – מדובר בעמדה אשר ניתן להשתלט עליה עם מחשב מרוחק ולבצע באמצעותה פעולות שונות נדרשות לטובת הטעינה. עמדה זו מתאימה לטעינת רכב חשמלי בבניינים משותפים מכיוון ששם נדרש ניהול מרחוק של מספר רב של עמדות באמצעות מערכת מרוחקת. בעמדה זו מבצעים ניהול אנרגיה דינמי, בילינג, תזמון שעות טעינה מותאמות תעו״ז, דוחות מבוססי BI ועוד.

 

מה לגבי הספקי החשמל של העמדה?

מרבית עמדות הטעינה כיום בישראל מספקות טעינה בקצב של 22 קילו וואט לשעה. פחות מהותי, למה? היות והמטען האמיתי יושב ברכב, העמדה היא סוג של מוליך חשמל (כגון “קונטקטור” בעגה מקצועית) ולא מטען אשר מהווה כשנאי (כמו במטען לסלולרי למשל).

החשמל אשר מגיע מהקיר מגיע בזרם חילופין (AC – alternative current), ואילו החשמל בסוללה הוא בזרם ישר (DC – Direct Current). ההמרה מזרם חילופין לזרם ישיר מתבצעת במטען אשר נמצא ברכב, אותו מטען מוגבל במרבית הרכבים החשמליים לקצב טעינה של 11 קילו וואט לשעה כאשר מטעינים בעמדת טעינה ביתית (Mode 3) כך שעמדת הטעינה רק מאפשרת טעינה בקצב של 22 קוט״ש אך המטען משתמש רק ב11 (או פחות אם מדובר ברכב חד פאזי).

 

נחזור לשאלה הראשונה – איזו עמדת טעינה מתאימה לי?

נתחיל מהמלצה מאוד חמה שלנו – כלל עמדות הטעינה צריכות להיות מנוהלות מרחוק (קטגוריה שלישית בסעיף הקודם), בחלק ממדינות העולם הפנימו את החשיבות והכניסו את זה לרגולציה, כלומר אסור למכור עמדת טעינה לרכב חשמלי אם אינה מנוהלת. היא עולה יותר, לצד זה בעמדת טעינה מנוהלת מרחוק רכשתם מוצר לטווח הארוך.

 

מכאן, לאן מיועדת עמדת הטעינה? כמה תרחישים:

1. בית פרטי – בישראל מרבית הבתים הפרטיים מקבלים חיבור כולל לבית של 25 אמפר תלת פאזי. עמדת הטעינה לרכש חשמלי תשתמש ב11 קוט״ש בעת טעינה, כלומר 16 אמפר מתוך אותם 25 שמוקצים לבית מה שעלול להכניס אותנו לשימוש יתר כאשר משתמשים במכשירי חשמל זללנים (דוד שמש, מזגן, תנור וכו) נוספים בבית, ולהקפצת המפסק הראשי. ניתן לבצע ניהול אנרגיה למול הבית בעמדת טעינה מנוהלת מרחוק, ניצן גם לרכוש עמדת טעינה חכמה כמו ה- PluGo Connected ולתזמן טעינה ללילה כאשר יתר מכשירי החשמל כבויים.
2. בניין מגורים וחניונים עסקיים – ההמלצה כאן היא חד משמעית עמדת טעינה מנוהלת מרחוק כגון PluGo Smart CB, PluGo Premium CB וכו׳, ללא צל של ספק. נסביר מדוע בסעיף הבא המשבר על טעינת רכב חשמלי בבניינים משותפים.

 

טעינה בחניונים ובבתים משותפים

כאשר אנו נמצאים בחניון וצריכים לטעון יחד עם עוד הרבה רכבים חשמליים אחרים כמעט תמיד החשמל יהיה מוגבל. אם כל רכב דורש 16 אמפר (תלת פאזי) וישנם 30 רכבים חשמליים בחניון (עכשיו או בעתיד) נדרש חיבור חשמל כולל בלוח הראשי שמגיע ל480 אמפר.

מעטים מאוד הבניינים שיש להם חיבור כזה, וגם אז מדובר על חניונים הרבה יותר גדולים מ-30 רכבים והפתרון הנדרש אף גדול יותר. כאן נכנסת לפעולה מערכת הניהול כמו זאת של פלאגו, אשר מווסתת את הטעינה בין הרכבים ומאפשר להרבה יותר לרכבים לטעון עם אותו הספק מוגבל. זה ניתן לביצוע רק באמצעות עמדת טעינה מנוהלת מרחוק.

בנוסף בחניון גדול נדרש בילינג.

טעינה בבניינים משותפים עושה שימוש בחשמל המשותף ויש צורך להתחשבן עם הועד עבור הצריכה. האתגר עוד מורכב יותר היות ונדרש להתחשבן למול שעון התעו״ז של חברת החשמל אשר מגדיר תעריפים שונים לשעות שונות ואף לעונות שונות.

על כל זאת יש להוסיף את עניין הדו”חות, תזמון הטעינה, מערכת BI מקיפה וכו’.

עמדת טעינה בטוחה לרכב חשמלי – כמובן לא להתפשר על תקני בטיחות של העמדה.

הגנות מפני מתח יתר, זרם יתר, הארכה, הגנה מובנית מפני זליגת זרם DC ואף הגנה מובנית מפני זליגת זרם AC, ואם לא אז להתקין פחת מתאים בלוח (חשמלאי ידע במה מדובר.

כמובן שעדיף לרכוש מחברות מוכרות וגדולות אשר תחום ההתמחות שלהן הוא עמדות טעינה. חברה שזהו המיקוד שלה ולא הקימה מחלקה או עושה את זה “על הדרך”.