בשנת 2022 נמסרו בישראל 268,145 רכבים חדשים, מתוכם 27,671 רכבים חשמליים (שמהווים כ-10% מכלל המסירות). מגמת העלייה נמשכת ומתעצמת לתוך שנת 2023, כאשר במחצית הראשונה של השנה נמסרו 28,834 רכבים חשמליים, שיעורם עלה כבר ל-16.5% מכלל מסירות הרכבים השנה.
נתונים אלה עלולים להפתיע רבים מאיתנו, שכן השיח על יוקר המחייה הפך לדומיננטי מאוד בשנים האחרונות, ריבית בנק ישראל עולה בהתמדה, ומרבית המכוניות החשמליות בישראל יקרות באופן יחסי (וקשה למצוא אותן עדיין במודעות יד שנייה).
עד סוף שנת 2023, הצפי הוא שנתח השוק של המכוניות החשמליות יהווה כ-20% מכלל המסירות הכלליות. “ההערכות אומרות שעד שנת 2050, כ-100% מהרכבים יהיו חשמליים בצורה כזו או אחרת”, ציין דודי לסרי, מנכ”ל פלאגו, בוועידת התחבורה של ידיעות אחרונות ו-Ynet בחודש דצמבר האחרון. לפי גולדמן זאקס רואים צמיחה דרסטית עוד יותר במכירות רכבים חשמליים החל משנת 2025. אז, איך בכל זאת…?
https://www.goldmansachs.com/intelligence/pages/electric-vehicles-are-forecast-to-be-half-of-global-car-sales-by-2035.html
ומדוע למרות המצב הכלכלי, הפוליטי והחברתי הלא פשוט בישראל, אנחנו אחת המדינות שמובילות את טרנד הרכבים החשמליים בעולם? יכולות להיות לכך כמה סיבות.
הוצאה עכשיו, חיסכון לעתיד
רכבים חשמליים אומנם יקרים יותר בממוצע מרכבי בנזין, אך מדובר בהשקעה משתלמת בטווח הארוך. דווקא עליות הריבית והמצב הכלכלי מביאים לצורך בחיסכון. ההוצאה על טעינת רכב חשמלי עולה בממוצע כ200 ₪ בחודש (תלוי רכב ונסועה חודשית) לעומת תדלוק בנזין שמגיע למעל 1,000 ₪ עבור נסיעה דומה. בשימוש בעמדת טעינה חכמה ומנוהלת אף מוזילים את ההוצאה. באופן זה אנו רואים שטרנד הרכבים החשמליים נותן מענה למצב הכלכלי הלא-פשוט, ולמרות המחיר הגבוה של הרכבים הם מאפשרים לחסוך עלויות רבות אחרות. נכון, עמדת טעינה חכמה לרכב חשמלי והקמתה הן גם הוצאה בפני עצמה, יחד עם זאת כאשר מבינים שרכב חשמלי הוא מגמה ולא טרנד חולף רואים שמדובר בהשקעה אותה עדיף להתחיל מוקדם כדי לקבל החזר מוקדם עבור עמדת הטעינה החכמה. בהינתן החסכון הנ”ל מגיעים לפער של עשרות אלפי שקלים תוך כמה שנים בודדות, אפשר למלא רשימה רחבה שמפרטת מה ניתן לעשות עם החסכון הזה…
טעינה בבית, טעינה בחוץ
עם רכב חשמלי לא נכנסים לתחנת דלק, לפחות לא רוצים. עמדת הטעינה החכמה נמצאת אצלנו בחנייה, אכן משפר את איכות החיים משמעותית. יחד עם זאת מה עם עלות התשתית, החיבור לחשמל של בניין המגורים, פריסת עמדות טעינה ציבוריות…? אנחנו באמת ערוכים לקצב של מעל 100,000 כלי רכב חשמליים חדשים בכל שנה החל משנת 2025? זה נחלק לשתיים:
כמות עמדות הטעינה הציבוריות מאמיר מיום ליום. החברות השונות הבינו כי עמדות טעינה אולטרה-מהירות עדיפות יותר בכל היבט אפשרי ומתקינות אותן על פני הרגילות. נוסיף לכך תמיכה מסחרית של משרד האנרגיה ונקבל דחיפה ומספרים מאוד משמעותיים בתחום. לזאת נוסיף שיפורים טכנולוגים מהותיים עם חותמת גאווה ישראלית ביניהן ניתן למצוא חברות כמו אלקטריאון אשר פיתחה תשתית טעינה אלחוטית על גבי הכביש, חברת STOREDOT אשר מייצרת סוללה בטכנולוגיה חדשה שמספקת טעינה בקצבים מאוד מאוד מהירים וחברת ZOOZ אשר פיתחה מערכת טעינה אולטרה מהירה שמתבססת על תשתית חשמל כמעט רגילה ועל ידי כך מסירה חסמי תשתית של חברת החשמל.
טעינה בבניין עלולה להיות מורכבת מכיוון שמכילה בתוכה אתגרים רבים כמו אתגרי הולכת תשתית, הספק חשמל פנוי בבניין, התנגדויות דיירים וכו’. לרוב ניתן לפתור את כל אלה באמצעות עמדת טעינה חכמה ומנוהלת אשר בעיקר ניתן לשלוט בה מרחוק, לקבוע פרמטרים חשובים על מנת שכל עמדות הטעינה החכמות בבניין יעבדו בסנכרון. איך זה קורה?
ברגע שמתקינים עמדת טעינה לרכב חשמלי אשר אינה מקושרת ליתר העמדות בבניין היא צורכת חשמל באופן עצמאי וחד ערכי מהלוח, ובזמן שהרכב לא בטעינה אי אפשר להשתמש בהקצאת החשמל הזו. לעומת זאת כאשר מתקינים עמדת טעינה חכמה ומנוהלת ניתן לווסת את החשמל שהעמדה צורכת על מנת לפנות מקום לרכבים נוספים, וכאשר הרכב אינו בטעינה החשמל אשר הוקצה לעמדה בא לידי ביטוי במקום אחר. נוצר מצב בו כאשר מתכננים את תשתית החשמל לרכבים חשמליים בחניון במקום להקצות 16 אמפר לעמדת טעינה רגיל מקצים רק 2 אמפר לעמדת טעינה חכמה. יש כאלו אשר יחששו כרגע אבל אין סיבה, כלל הדיירים יתעוררו בבוקר כשאר עמדת הטעינה החכמה שלהם הספיקה לטעון את הרכב ל-100%.