טעינת רכב חשמלי בבנייני מגורים

חיבור עמדת טעינת רכב חשמלי בבנייני מגורים ובניינים משותפים הינו פשוט אם נוקטים בצעדים הנכונים ועובדים עם המקצוענים בתחום. לעומת זאת ניסיון להתחכם ולבצע זאת באופן שלא מותאם לצורכי הבניין או לרגולציה שתתהווה עלול לגבות מחיר יקר בטווח הבינוני והארוך. שתי דרכים עיקריות לביצוע הפרוייקט – הפשוטה והמורכבת.

ראשית נבהיר כי מדובר בתחום אשר אינו מוסדר כרגע, אין בו את התשתיות המספיקות בכדי להכיל את צורכי טעינת הרכב החשמלי, והבעייה מגולגלת לידיים פרטיות למתן פתרונות. משרד האנרגיה מכין את הרגולציות הדרושות בתחום, אך בהיעדר ממשלה מתפקדת זה ייקח עוד קצת זמן.

ממה מורכב האתגר? כמו שאומר גיא זוהר, נפרק ונרכיב.

בכל בניין מגורים יש כמה סוגים של לוחות חשמל, שניים רלוונטים לכתבה זו. הראשון הוא הלוח חשמל הדירתי אשר מזין את הדירה הפרטית בחשמל לצרכיה הפרטיים. השני והיותר רלוונטי הוא לוח החשמל המשותף בחניון אשר ממנו מזינים חשמל לשימוש ציבורי כמו תאורה, מעליות, משאבות וכו’. את חשבון החשמל הזה משלם ועד הבית או חברת הניהול. חשוב לציין כי נכון לכתיבת שורות אלה הרוב המוחלט של בניינים בישראל אינו ערוך לטעינת רכבים חשמליים, אין הספקים ראויים. בעוד שרכב צורך כ-16 עד 32 אמפר מקסימלי, יש לנו בין 50-250 אמפר פנוי בלוח החשמל (תלוי גודל הבניין, הותק שלו וכו’). כלומר לאחר כמה רכבים בודדים מגיעים למיצוי היכולות, אלא אם מפעילים מערכת ניהול טעינה דינמית, תיכף ארחיב.

לוחות החשמל וחשיבותם לטעינת הרכב החשמלי

לוחות חשמל שאינם ערוכים לספק את הקצבים הדרושים הם רק חלק מהבעיה, החלק השני הוא נושא הגבייה. בבניין סטנדרטי ובו 150 מקומות חנייה (לצורך הדוגמא) יהיו בעתיד 150 רכבים חשמליים. מאחר ומתחברים ללוח בחניון יש להעביר לועד הבניין או חברת הניהול תשלום עבור צריכת החשמל. חלק מהדיירים מתקינים מונה ליד העמדה, שזה פתרון ראוי ותקין. הבעייה היחידה איתו היא שזה “לא יחזיק מים” כאשר ועד הבניין יצטרך לעבור עשרות רכבים לבדוק את צריכת המונה לטובת גבייה עבור צריכת החשמל, או חברת הניהול עבור מאות רכבים, כל חודש וחודש. גם כאן יש פתרון קל יותר והוא מונה פנימי מובנה בעמדה שאותו יכול לראות גם הדייר וגם הנהלת הבניין מהמחשב או מאפליקציה. מה שיותר חשוב הוא שהגבייה במערכות הניהול הטובות יותר הינה שקופה וקלה, ומתבצעת באמצעות הוראת קבע עליה חותם הדייר, והעברה מרוכזת של כלל הכספים אשר נגבו מאותו בניין לחשבון הועד\חברת הניהול.

טעינת רכב חשמלי- הספקים ועמדת ניהול אנרגיה דינאמית

נחזור לעניין הטעינה – ישנה אפשרות להגדיל באופן משמעותי את הספקי החשמל בלי להשקיע אגורה. איך? נמחיש באמצעות דוגמא: נניח שבבניין מסויים יש 100 אמפר פנוי בלוח החשמל, וכל רכב צורך 10 אמפר מקסימלי. בעשרת הרכבים הראשונים הלוח יזרים את ההספקים הראויים, ברכב ה-11 יש בעייה אלא אם ישנה מערכת לניהול אנרגיה דינמית. המערכת תזהה את חוסר המשאבים (דרושים 110 אמפר וזמינים רק 100 אמפר) ותתאים את עצמה למציאות. בדוגמא שלפנינו בעת חיבור הרכב ה-11 לחשמל המערכת תוריד את הזרם לכלל הרכבים לרמה של 9 אמפר כדי שיהיה מקום גם לרכב ה-11, ותעשה שוב כך גם ברכב ה-12. כך עד מינימום מסויים, ובמצב בו הגענו למינימום רכב נוסף יתחבר ויכנס לתור, ברגע שהרכב הראשון יסיים להטעין יכנסו רכבים נוספים לטעינה לפי תור, והכל באופן אוטומטי. המשמעות היא שהרכבים יטענו יותר לאט, אבל מה זה משנה אם רכב הגיע ל-100% סוללה ב-23:00 בלילה או ב-04:00 לפנות בוקר? מה שחשוב הוא שכולם יהיו עם סוללה מלאה בבוקר כדי להתחיל את היום.

למעשה מדובר במערכת אחת אשר מהותה היא לאפשר קלות שימוש ושקט תעשייתי לכל הגורמים המעורבים, מבעל הרכב דרך נציגות הבניין ועד לחברה המנהלת את החניון. רכב חשמלי טומן בחובו לא מעט חששות ותפקיד החברות המעורבות בתחום היא לפשט את זה, להקל על המשתמשים ועל הגורמים המעורבים.

רגולציה בתחום והמצב בישראל

נתון נוסף עליו נכון לדבר בסוגייה זו היא רגולציה. בחלק מאירופה ישנה רגולציה שאומרת שניתן לטעון את הרכב רק עם מטען חכם, בחלק מהמדינות ניתן להתקין בבניינים רק מטענים חכמים ומנוהלים. בישראל הרגולציה המתהווה היא שבבניינים יחוברו רק מטענים חכמים ומנוהלים, וכרגע שוקלים אם לחייב גם בתים פרטיים לחקיקה הזו. המטרה היא למקסם את התשתיות הקיימות והעתידיות מכיוון שמדינת ישראל עומדת לפני הגדלה מהותית ומשמעותית של אספקת החשמל ואם לא נערך לכך היטב נמצא את עצמנו עם ביקוש הולך וגדל לעומת היצע דל ולא מספק. כבר היום מתנהלים פיילוטים שונים במגדלים ברחבי הארץ שמטרתם לייעל את התהליך ולשכלל אותו.