פלגו טעינה - מילון מושגים

*קצבי הטעינה הנפוצים כיום, ישנם קצבי טעינה נוספים

במרבית הרכבים הטעינה מוגבלת ולא כל הספק שיעביר המטען, הרכב יוכל לקבל. כלומר אנחנו תלויים גם בכמה נקבל מהמטען וגם כמה יודע הרכב לקבל. בבית אנחנו מטעינים בזרם חליפי (AC).

לדוגמא – אם ברכב יש סוללה בנפח 50KWh ומהירות הטעינה האפשרית שלי היא 10KWh אז נצליח להטעין את הרכב מ-0% ועד 100% ב-5 שעות. כאן נכנסים לתמונה פרמטרים רבים נוספים אשר רק יבלבלו אם נרחיב, ובמרבית הזמן הם לא רלוונטיים.

סיפור קצר – אתם מגיעים הביתה לקראת 18:00, מדמימים את המנוע, יוצאים מהרכב ומחברים את מחבר הטעינה לרכב, פעולה שאורכת כמה שניות. נכנסים הביתה וממשיכים בשגרת החיים. למחרת בבוקר מגיעים לרכב, מנתקים את מחבר הטעינה, עולים לרכב ונוסעים. התהליך של חיבור וניתוק ארך כמה שניות, כל היתר רעשי רקע. זהו תרחיש טעינה אשר יקרה למעלה מ-85% מהזמן עבור רובנו. אם הרכב סיים להטעין ב21:00 בערב או ב-03:00 לפנות בוקר, זה לא ממש מעניין אותנו, ואפילו בריא לסוללה (הטעינה האיטית).

כמה זמן לוקח לנו להטעין את הרכב? ב-85% מהמקרים כמה שניות…

למה נטעין לרוב בבית (או בעבודה)? תחשבו שיש לכם תחנת דלק בבית שעולה כ-55 אג' לכל ליטר, או תחנת דלק ציבורית שעולה 6 ₪ לליטר. איפה תעדיפו לתדלק?

בטעינה ציבורית לרוב נטעין בזרם ישיר (DC), אשר מטעין בקצבים גבוהים עד גבוהים מאוד. קצב הטעינה יהיה מהיר בטעינה עד 80% מקיבולת הסוללה, ומשם יטען לאט בכדי לאפשר קירור ולא ליצור נזק. בטעינת DC אם אין צורך מהותי ב-20% האחרונים עדיף לנתק את המטען ולהמשיך לנסוע, הטעינה משלב זה תהיה איטית והדבר גם בריא יותר לסוללה. טעינת DC נמצא לרוב בנקודות צפוניות ודרומיות בארץ, צירים ראשיים, תחנות דלק (שמבינות כי עידן הדלק באופן הדרגתי ואיטי ייגמר) וכו'. בקישור כאן תוכלו לראות מגוון עמדות טעינה ציבוריות בפריסה ארצית.

חיבור עמדת טעינה לרכב חשמלי בבניינים משותפים הינו פשוט אם נוקטים בצעדים הנכונים ועובדים עם המקצוענים בתחום. לעומת זאת ניסיון להתחכם ולבצע זאת באופן שלא מותאם לצורכי הבניין או לרגולציה שתתהווה עלול לגבות מחיר יקר בטווח הבינוני והארוך. שתי דרכים עיקריות לביצוע הפרוייקט – הפשוטה והמורכבת.

ראשית נבהיר כי מדובר בתחום אשר אינו מוסדר כרגע, אין בו את התשתיות המספיקות בכדי להכיל את צורכי טעינת הרכב החשמלי, והבעייה מגולגלת לידיים פרטיות למתן פתרונות. משרד האנרגיה מכין את הרגולציות הדרושות בתחום, אך בהיעדר ממשלה מתפקדת זה ייקח עוד קצת זמן.
ממה מורכב האתגר? כמו שאומר גיא זוהר, נפרק ונרכיב.

בכל בניין מגורים יש כמה סוגים של לוחות חשמל, שניים רלוונטים לכתבה זו. הראשון הוא הלוח חשמל הדירתי אשר מזין את הדירה הפרטית בחשמל לצרכיה הפרטיים. השני והיותר רלוונטי הוא לוח החשמל המשותף בחניון אשר ממנו מזינים חשמל לשימוש ציבורי כמו תאורה, מעליות, משאבות וכו'. את חשבון החשמל הזה משלם ועד הבית או חברת הניהול. חשוב לציין כי נכון לכתיבת שורות אלה הרוב המוחלט של בניינים בישראל אינו ערוך לטעינת רכבים חשמליים, אין הספקים ראויים. בעוד שרכב צורך כ-16 עד 32 אמפר מקסימלי, יש לנו בין 50-250 אמפר פנוי בלוח החשמל (תלוי גודל הבניין, הותק שלו וכו'). כלומר לאחר כמה רכבים בודדים מגיעים למיצוי היכולות, אלא אם מפעילים מערכת ניהול טעינה דינמית, תיכף ארחיב.

לוחות חשמל שאינם ערוכים לספק את הקצבים הדרושים הם רק חלק מהבעיה, החלק השני הוא נושא הגבייה. בבניין סטנדרטי ובו 150 מקומות חנייה (לצורך הדוגמא) יהיו בעתיד 150 רכבים חשמליים. מאחר ומתחברים ללוח בחניון יש להעביר לועד הבניין או חברת הניהול תשלום עבור צריכת החשמל. חלק מהדיירים מתקינים מונה ליד העמדה, שזה פתרון ראוי ותקין. הבעייה היחידה איתו היא שזה "לא יחזיק מים" כאשר ועד הבניין יצטרך לעבור עשרות רכבים לבדוק את צריכת המונה לטובת גבייה עבור צריכת החשמל, או חברת הניהול עבור מאות רכבים, כל חודש וחודש. גם כאן יש פתרון קל יותר והוא מונה פנימי מובנה בעמדה שאותו יכול לראות גם הדייר וגם הנהלת הבניין מהמחשב או מאפליקציה. מה שיותר חשוב הוא שהגבייה במערכות הניהול הטובות יותר הינה שקופה וקלה, ומתבצעת באמצעות הוראת קבע עליה חותם הדייר, והעברה מרוכזת של כלל הכספים אשר נגבו מאותו בניין לחשבון הועד\חברת הניהול.

נחזור לעניין הטעינה – ישנה אפשרות להגדיל באופן משמעותי את הספקי החשמל בלי להשקיע אגורה. איך? נמחיש באמצעות דוגמא: נניח שבבניין מסויים יש 100 אמפר פנוי בלוח החשמל, וכל רכב צורך 10 אמפר מקסימלי. בעשרת הרכבים הראשונים הלוח יזרים את ההספקים הראויים, ברכב ה-11 יש בעייה אלא אם ישנה מערכת לניהול אנרגיה דינמית. המערכת תזהה את חוסר המשאבים (דרושים 110 אמפר וזמינים רק 100 אמפר) ותתאים את עצמה למציאות. בדוגמא שלפנינו בעת חיבור הרכב ה-11 לחשמל המערכת תוריד את הזרם לכלל הרכבים לרמה של 9 אמפר כדי שיהיה מקום גם לרכב ה-11, ותעשה שוב כך גם ברכב ה-12. כך עד מינימום מסויים, ובמצב בו הגענו למינימום רכב נוסף יתחבר ויכנס לתור, ברגע שהרכב הראשון יסיים להטעין יכנסו רכבים נוספים לטעינה לפי תור, והכל באופן אוטומטי. המשמעות היא שהרכבים יטענו יותר לאט, אבל מה זה משנה אם רכב הגיע ל-100% סוללה ב-23:00 בלילה או ב-04:00 לפנות בוקר? מה שחשוב הוא שכולם יהיו עם סוללה מלאה בבוקר כדי להתחיל את היום.

למעשה מדובר בעמדת טעינה ביתית לרכב חשמלי שכוללת מערכת אחת אשר מהותה היא לאפשר קלות שימוש ושקט תעשייתי לכל הגורמים המעורבים, מבעל הרכב דרך נציגות הבניין ועד לחברה המנהלת את החניון. רכב חשמלי טומן בחובו לא מעט חששות ותפקיד החברות המעורבות בתחום היא לפשט את זה, להקל על המשתמשים ועל הגורמים המעורבים.

נתון נוסף עליו נכון לדבר בסוגייה זו היא רגולציה. בחלק מאירופה ישנה רגולציה שאומרת שניתן לטעון את הרכב רק עם מטען חכם, בחלק מהמדינות ניתן להתקין בבניינים רק מטענים חכמים ומנוהלים. בישראל הרגולציה המתהווה היא שבבניינים יחוברו רק מטענים חכמים ומנוהלים, וכרגע שוקלים אם לחייב גם בתים פרטיים לחקיקה הזו. המטרה היא למקסם את התשתיות הקיימות והעתידיות מכיוון שמדינת ישראל עומדת לפני הגדלה מהותית ומשמעותית של אספקת החשמל ואם לא נערך לכך היטב נמצא את עצמנו עם ביקוש הולך וגדל לעומת היצע דל ולא מספק. כבר היום מתנהלים פיילוטים שונים במגדלים ברחבי הארץ שמטרתם לייעל את התהליך ולשכלל אותו.

בעתיד לא נבצע כל פעולה בכדי להטעין. נחנה את הרכב, מקסימום נלחץ על כפתור באפליקציה והרכב יטען באופן אוטומטי ואלחוטי. המוצר עדיין בפיתוח אבל יגיע השלב שיהיה מסחרי ונפוץ מאוד.

סוג טעינה נוסף שנראה הוא תוך כדי תנועה. חברת אלקטריון הישראלית נמצאת בשלבי פיתוח של כביש אשר מטעין את הרכב תוך כדי נסיעה, ואף ישנו פיילוט במקומות שונים בעולם, ובין היתר גם בתל אביב. כרגע מיועד לאוטובוסים.

סוללה שנטענת עד 80% תוך 5 דק' – גם כאן גאווה ישראלית, חברה בשם storeDot שכבר פיתחה אב טיפוס ותוך כמה שנים ככל הנראה תגיע להיתכנות מסחרית. אמנם נטעין לרוב בבית כי זה יותר זול ויעיל, אבל בנסיעות ארוכות ניכנס לתחנת טעינה ותוך 5 דק' נצא לדרך, בדיוק כמו תדלוק של היום.

דבר נוסף שאנחנו נראה הוא סוללות ניידות לחירום אשר יתנו לנו טווח ק"מ מסויים בכדי שנגיע לנקודות הטעינה הבאה (או הביתה) ואלה יהיו פזורות בנקודות רבות בזכות המבנה, יכולת הגמישות והניידות, והפתרון שהן נותנות.